אנו מאמינים כי אפשר להתגרש גם אחרת

ממקום של השלמה, כבוד ושיתוף פעולה. 

לייעוץ טלפוני ראשוני, קביעת פגישת היכרות ובדיקת התאמה להליך צרו קשר עוד היום

סניף חיפה והקריות
שדרות בן גוריון 63, קרית ביאליק

waze.png

סניף גליל מערבי
דרך הקורן 15-50, קיבוץ מצובה

waze.png

    מתי הכי נכון להיפרד כשיש ילדים

    המאמר נכתב על ידי חדווה מלצר הרפז מגשרת מוסמכת


    הרבה הורים שואלים את עצמם שוב ושוב את השאלה: האם נכון להתגרש עכשיו או להמתין שהילדים יגדלו קצת. התשובה לשאלה זו מאוד קשה ומצטערת לאכזב אבל אין תשובה אחת – לכל משפחה מתאים משהוא אחר..


    "אין ילדים רעים, יש תנאים רעים"

    יאנוש קורצ'אק.


    ילדים הם סקרנים מטבעם, העניים שלהם פקוחות לרווחה האוזניים שומעות כל רחש והלב, הלב מרגיש הכל גם אם לא נאמרו דברים בברור.

    רבות כבר נאמר על ילדים במהלך גירושין. האם נכון להתגרש בכל גיל של ילדך? האם נכון להמתין עד שיגדלו? האם יש גיל שבו הילד מוכן לגירושין?

    אין תשובה אחת על שאלות אלו אבל יש מסלולים שונים עבור כל זוג וכל ילד שכדאי לבחון.

    אין גיל שבו ילד מוכן לגירושין. כל ילד מגיל 1 – 99 ישמח שהתא המשפחתי של אבא ואמא שלו יישאר שלם. זה קל יותר, זה נוח יותר זה שלם יותר. אבל ישנם מצבים בהם הפרידה מחייבת מציאות וזו השאלה האמיתית בלי קשר לגיל הילדים.



    מקרה א' – בית שבו ההורים רבים האחד עם השני.


    ילד שגדל בבית של צעקות, השפלות, איומים, מריבות וחיכוכים יומיומיים של הוריו חי את המציאות הזו כאחת ויחידה. הוא גדל על ברכי המציאות הזו ומסביר לעצמו כי זוהי זוגיות ככה זה נראה וזה בסדר גם אם זה לא מרגיש לו בסדר, גם אם כשאבא ואימא צועקים האחד על השנייה הוא לא יודע היכן לקבור את עצמו – שלא לדבר על העובדה שהם עושים זאת אל מול החברים שלו או השכנים שלו עדיין הוא ילד והוא חושב שזוהי זוגיות.


    במקרים כאלו בהם חיי היומיום משפיעים בצורה שלילית על חייו של הילד – לא משנה מה גילו – עדיף שההורים יחשבו כיצד לשנות את שגרת החיים הזו עבור ילדם ואם הברירה היחידה היא פרידה אז זו הברירה היחידה. ילד צריך לחיות בסביבה נעימה, שלווה, רגועה ואינטימית. זוג הורים שרב כל היום לא מאפשר לילד סביבה כזו וגם אינו ממש פנוי לצרכיו של הילד.

    כשההורים עסוקים כל היום בהתנגחויות האחד בשני, הילדים לא רק שנשארים מאחור כי אין אליהם פניות אלא אף לומדים כי זוהי תקשורת בין אנשים. כאן ענין הגיל נכנס מעט, ילדים צעירים מאוד (1-9) שחווים שגרה כזו מאמצים את דפוס ההתנהגות הזה לחיים העצמאיים שלהם עם חבריהם, הגננת המורה או כל אחד. ילדים מעט יותר בוגרים חווים פגיעה רגשית קשה היות והם אוהבים את שני ההורים שלהם באותה מידה ועד היום הזוגיות הייתה אחת ומהיום היא פוגענית והילדים כבר מודעים כי זהו לא סוג התקשורת הבין אישית שהם גדלו עלייה. במצב זה הם לא בהכרח יסגלו התנהגות כזו לחיי היום יום שלהם אך סביר כי מבחינה רגשית הם חווים סוג של פגיעה.


    "גם אם לא רואים, לא מקשיבים ולא מדברים זה לא אומר שלא שומעים, מסתכלים חושבים ומרגישים...."

    מקרה ב' – בית שבו מתנהל "שקט תעשייתי".


    המקרה השני הן משפחות שההורים אינם מסתדרים ביניהם אך אין אווירה של צעקות, תסכולים, אמירות פוגעניות או כעסים המופנים לעיני הילדים. במשפחות האלו זוג ההורים צריך לשים לב עד כמה הפגיעה האישית של כל אחד ואחד מהם משפיעה בעיקר על הפניות שלו לצרכים של הילדים. למשל, משפחה שבה התקשורת בין ההורים סה"כ נראית תקינה, בשבתות נפגשים עם חברים עם משפחה מורחבת, ביומיום כל אחד עסוק בשלו ובזמן המשותף הכל מתנהל בסדר – אין דרמות.

    יחד עם זאת נניח שהאב שקשה לו מאוד עם ההתנהלות הזו בוחר להיות כמה שפחות בקרבת האם ולכן מעמיס שעות עבודה רבות, יוצא מוקדם כל בוקר לאימוני ספורט וחוזר רק לאחר יציאת הילדים למסגרות, קובע הרבה פגישות בערבים, בשישי בבוקר וכו,. הילדים – כביכול לא חווים אנרגיה התנהגותית לא טובה מצד אחד, אך מהצד השני הם גם לא ממש חווים משפחה. הם חווים רוב הזמן הורה אחד – במקרה של הדוגמא האמא ( כי האבא בחר לא להימצא רוב השעות בבית). האם זהו מודל משפחתי ראוי? לכל אחד תהייה תשובה אחרת, אני מניחה, ולכן במקרים כאלו כל אחד מזוג ההורים צריך לראות מה "המחיר" שגם הוא וגם הילדים משלמים למען השקט התעשייתי הזה.


    לסיכום,

    אין תשובה חד משמעית. מה שטוב לאחד לא בהכרח מתאים לאחר. אך חשוב תמיד לבדוק האם הילדים נפגעים בצורה זו או אחרת ממה שקורה בין ההורים, האם זמן האיכות שלי הפרטי עם הילדים נפגע ומה המחיר האלטרנטיבי.


    תרגיל:

    אני מציעה לכל אחד לנסות את התרגיל הבא ואולי הוא יעזור להגיע למסקנות.

    ערכו טבלה דומה לזו שלמטה. נסו להכניס בה כמה שיותר פרטים שחשובים לכם גם בגידול הילדים וגם בטיפוח העצמי שלכם. מלאו אותה וראו מה היום ומה יתכן שיהיה בעתיד. יהיו מקרים ( כמו לקיחה לבית ספר) שיכולים להשתנות מקצה לקצה, יהיו דברים שלא ישתנו כלל. החשוב הוא לנסות ולראות את כל התמונה עד הפרט הכי קטן.

    כשהטבלה תהיה מוכנה הסתכלו עליה כמכלול ונסו להבין האם העתיד ( פרידה) צופה לילדים שלכם יתרונות משמעותיים או שמא הוא לוקה ביותר חסרונות בעבורם. אל תשכחו להכניס גם אתכם לתוך הטבלה כי עתיד ורוד לילדים אך שחור להורה ישחיר את היומיום של הילד.



    מקווה שעזרתי ולו במעט לנסות ולקבל החלטות על השאלה הכל כך קשה ומייסרת הזו של ילדינו – הדבר הכי חשוב לנו ביקום וזאת תוך התחשבות בציר הזמן הנוכחי.